<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ו</h1>
<h2>דף ב:</h2>
פרק אמר רבי עקיבא (שבת פ"ט א') אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא מי שמיע לך מאי הר סיני. אמר ליה הר שנעשו בו ניסים לישראל. הר ניסאי מבעי ליה. הר שנעשה סימן טוב לישראל וכו'. והיינו דאמר רבי יוסי בר' חנינא חמש שמות יש לו [וכו'], והכי אמרינן פרק שור שנגח ד' וה' (ב"ק ל"ח א') רבי יוחנן אמר מהכא הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונן לישראל, כלומר מסיני כשנתן התורה לישראל התיר להם ממונם של אומות העולם. אבל לפי מה ששנינו בספרי פרשת וזאת הברכה (פ"ב) נראה דפארן לאו היינו הר סיני, דהכי אמרינן התם מארבע רוחות נגלה הקדוש ברוך הוא לישראל שנאמר (שם ל"ג ח') יי' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן. מניין אף רוח רביעית, שנאמר (חבקוק ג' ג') אלוה מתימן יבא, משמע דכל חד וחד רוח באפי נפשיה. וכן מסכת עבודה זרה פרק קמא (ב' ב') מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן, למאי דגריס פארן ולא גריס תימן. ופארן יש לומר שהוא ארץ ישמעאל שכן כתיב (בראשית כ"א כ"א) ותשב במדבר פארן, וכן הוא תרגום ירושלמי (דברים ל"ג ב') הופיע מהר פארן מטורא דאיתגלי לבני ישמעאל. וזה הכריח לרש"י (ב"ק ל"ח א' ד"ה מפארן) לפרש, מפארן הופיע ממונן לישראל כשסבב והחזיר התורה על כל האומות ולא קבלוה, משמע דבפארן נגלה לאומות. ויש לומר דמדבר סיני הוא גדול ומצד זה נקרא סיני ומצד זה הר פארן ושאר שמותיו, ובצד פארן נגלה לישמעאל וכן תירצו בתוספות.
<h2>דף ט.</h2>
ואם תרצה לדעת התאריכים מתוך התאריך שלך, דע כי יציאת מצרים הוא ליצירה אלפים תמ"ח, ופרק נ"א זכרנו תאריכים שהם מן היצירה עד כה. ובנין בית ראשון אלפים תתקכ"ח, חרבנו שלשת אלפים של"ח. בנין בית שני שלשת אלפים ת"ח, חרבנו שלשת אלפים תתכ"ח. הסירם מתאריך שלך ומשכחת ליה לחומריה, ואי טעי תנא לישלייה לספרא. לזה דע כי מנין שטרות שהוא תחלת מלכות אלכסנדרוס מוקדון, והוא חתימת החזון שהוא שנת הארבעים לבנין בית שני וראשית לאנשי כנסת גדולה, הוא ג' אלפים תמ"ט. הרי שמנין השטרות קדם לחרבן שני שע"ט שנה.
